השנה הוחלט להרחיב את הפעילות במושב כפר הס שבמועצת לב השרון לציון רצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ולראשונה לקחו חלק בפרויקט של הנוער העובד והלומד בשם "אוהל זכור".
מטרת הפרויקט היא להקים אוהל מטאפורי ולעיתים גם ממש אוהל פיזי, בכמה שיותר מוקדים בכל רחבי הארץ ולהקים בהם תערוכה שהופקה ע"י מרכז ההדרכה של הנוער העובד והלומד לפני 10 שנים.
התערוכה מספרת על תחנות משמעותיות בחייו של רבין בדגש על החיבור שהוא עשה בין גורלו האישי לבין גורלה של החברה הישראלית, תהליך השלום שרבין הוביל במקביל לתהליך חמור של הסתה אלימה כנגדו ובעצם ועיסוק בשאלה איפה אנחנו נמצאים היום כחברה ומה למדנו מאז הרצח.

בכפר הס בחרו להשתתף בפרויקט מתוך הבנה שעל מנת להנציח את סיפור הרצח יש להתחבר לפעילות רחבה יותר ולא להסתפק רק בעשייה בתחומי המושב.
במסגרת הפעילות התקיימה הדרכה בתערוכה על ידי מרכז ההדרכה של הנוער העובד והלומד לצוות רכזי הנוער המועצתי, לגרעיני עודד ודרור ולפורום נאמני נוער מועצתי. 
כמו כן התקיימה שיחה עם אורי מייזלמן (בוגר הנוע"ל) לצוות ההדרכה על החוויה שלו בתור ש"ש בזמן רצח רבין, הדרכות לשכבות ד'-ט' ולבסוף טקס נעילת אירועי יום הזיכרון בנושא "היכולת לשאת מחלוקות" בהפקת ובהובלת נוער כפר הס. במהלך הטקס נאמה נילי אלישע, מצוות ההדרכה בכפר הס: "בואו נצמצם את המילים הגדולות ונתחיל בשלום, שלום קטן, שלום לעוברים ושבים, בואו נמשיך בכך שנשחרר את השנאה, נסו לחשוב על מישהו שאתם שונאים  ותרשו לעצמכם פעם אחת לשחרר אותו בחיוך, הרבה יותר קל לאהוב. יש לנו כוח אדיר במילים שלנו, אנחנו יכולים להפוך עולם, הגיע הזמן שנדבר".

סה"כ 3 ימים של פעילות גדושה ומשמעותית.

 

נילי אלישע / צוות הדרכה כפר הס


כשרבין היה בתפקיד, אני עוד לא נולדתי
שההסתה חגגה ברחובות, אני עוד לא נולדתי
באותה עצרת שלום וביום הרצח, אני עוד לא נולדתי.
ובכל זאת אני הולכת בכל שנה לעצרת בכיכר, לומדת על מה שהיה, עצובה לראות איך המחשבה על השלום יכולה להוציא אותנו מהכלים.
איך אי הסכמה מובילה לשנאת אדם, שנאה אמיתית שהולכת, גדלה ומתעצמת.
ובקשר לדבריו של רבין.
חלמת להשאיר לי, לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפוייס יותר, עולם שנעים לחיות בו.
בשלוש יריות נקטע התהליך. נשארנו עם חלומות, והנה אני, מקריאה בטקס, מקווה לגעת במישהו בקהל, מקווה לשמוע אחרי זה שהטקס היה מוצלח, קצר וקולע, לא פוליטי, מכובד, שיפנה גם לילדים וגם למבוגרים ובשנה הבאה נתכנס כאן שוב ונקריא מילים גדולות על שלום ודמוקרטיה.
אז בואו נדבר רגע תכלס, מה אנחנו יכולים לעשות?
בואו נצמצם את המילים הגדולות ונתחיל בשלום, שלום קטן, שלום לעוברים ושבים, בואו נמשיך בכך שנשחרר את השנאה, נסו לחשוב על מישהו שאתם שונאים  ותרשו לעצמכם פעם אחת לשחרר אותו בחיוך, הרבה יותר קל לאהוב.
יש לנו כוח אדיר במילים שלנו, אנחנו יכולים להפוך עולם, הגיע הזמן שנדבר.
ומה אני אקווה להשאיר לילדי?
לא נכסים, רק חלומות.
להוריש לדורות הבאים עולם טוב יותר, מפוייס יותר, עולם שנעים לחיות בו,
עולם שניתן לחלום בו.

 

 

[pic_1207]